A A A

דמיון מודרך

שרשרת עוגנים

כדי לפתור בעיה עלינו לשנות מצב פיזי או רגשי. אם קיבלנו מכה באצבע מהפינה של השולחן, עלינו לנוח מספר שניות על הספה ונשנה את מצבינו הפיזי. אם קיבלנו ציון נמוך בבחינה ואנחנו מבואסים, ניזכר במשהו טוב, מצבינו הרגשי ישתנה ובינתיים נשכח את הציון בבחינה.

 

שינוי בדרך כלל קורה בשנייה אחת. זוהי אותה שנייה של החלטה. אותה שנייה שבה השתנה לנו הרגש. אותה שנייה שבה יצאנו החוצה מאותו מעגל מוכר של מחשבות ודפוסים.

 

במהלך החיים התרגלנו לדרוך במקום. התרגלנו להגיע לשנייה הזאת של ההחלטה דרך מעבר ארוך ולעתים מסורבל ומייגע של עוגנים. זהו אותו דפוס ההתנהגות שלנו לפתרון בעיות שלוקח זמן רב. רב מדי.

 

כדי לראות כיצד אנחנו פותרים בעיות נוכל פשוט לבחור באירוע אחד מהעבר שלנו, זה יהיה אירוע שבהתחלה יצר אצלנו רגש קשה עד כדי כך שחשבנו שלעולם לא נתגבר, אבל אז לאחר ייסורים, למידות, ומחשבות והרבה זמן שעבר הצלחנו איכשהו לקבל החלטה, לזרום ובסופו של דבר לעבור את הגשר בשלום, ולהתמודד ולהתגבר על הבעיה.

 

ניקח לדוגמה מצב שבו אנחנו סובלים ממצב של דחיינות (דחיית דברים), והבית שאנחנו גרים בו מבולגן באופן שמעורר בנו תחילה תחושת תסכול וחלחלה. אנחנו דוחים את הניקיון ועובר שבוע, עוברים שבועיים ועדיין לא ניקינו את הבית. אנחנו בקונפליקט פנימי עם עצמינו והתסכול עולה אצלנו. עוד שבוע עובר, ואז לפתע מתרחש הנס, ובאופן ספונטני לגמרי ולא מתוכנן באה לנו ההחלטה, ההחלטה לנקות את הבית. למחרת אנחנו קמים מוקדם על הבוקר - מנקים את הבית, מבריקים אותו מכל הכיוונים והפינות, כך שיום למחרת אנחנו חוזרים מהעבודה לבית נקי ומצוחצח, וכיף לחזור לבית נקי. אנחנו מרגישים מצוין.

 

לסיכומה של הדוגמה ניתן לראות שהבלגן מעורר בנו רצף של עוגנים שונים עד לפתרון המיוחל. קודם זהו העוגן של התסכול והקונפליקט הפנימי שלוקח המון זמן, אח"כ מגיע העוגן של הזרימה שלפני ההחלטה. ובהמשך יש את עוגן ההחלטה, עוגן הניקיון, ולבסוף זהו העוגן של הרגשת המצוינות ושביעות הרצון. לכל עוגן זמן פעולה משלו. לכל עוגן גם תנועה משלו.

 

כאשר אנו נתקלים בבעיה, במקום לעבור על פני רצף העוגנים הרגילים שלנו, אנחנו יכולים פשוט להזכיר לעצמינו שאפשר בדרך אחרת. אנחנו נסתכל על התמונה הגדולה ונשאל את עצמינו – כמה זמן אנחנו רוצים לבלות בכל עוגן ? מה הדרך שתתאים לנו להתמודד עם הבעיה – האם זו תהיה הדרך הישנה או הדרך החדשה ? נזכיר לעצמינו שצריך רק שנייה אחת לשינוי.

 

אז בפעם הבאה שנידרש לעמוד בפני בעיה לא ניכנע לדפוס הרגיל והידוע שלנו הדורש זמן ארוך ומאמץ, אלא פשוט נגיד לעצמינו - אוקי, אז ככה, בעוגן של כעס ותסכול אנחנו נהיה 5 שניות ולא יותר, בעוגן של פעולת הזרימה שלפני ההחלטה אנחנו מוכנים להיות 10 דקות, בהחלטה ובתכנון נהיה 10 שניות, בביצוע תכל'ס 1 שעה, ובעוגן של תחושת הרגשת הסיפוק של אחרי נהיה 1 שעה.

 

וכדי לחזק את קידוד העוגנים אצלנו בראש, נצמיד לכל עוגן תנועה מייצגת, כך למשל : התסכול יכול להיות מיוצג על ידי ידיים על הראש וכתפיים שמוטות. ההחלטה יכולה להיות מיוצגת בעזרת ידיים על המותניים ועמידה זקופה. ותחושת ההצלחה יכולה להיות מיוצגת בעזרת תנועת י-ש (כמו במשחק כדורגל אחרי שער).

 

אחרי שנקודד טוב טוב את העוגנים אצלנו בראש, ונקצר את הדרך אל אותה זרימה שמביאה להחלטה מובטח לנו עתיד קליל של פתרון בעיות בלי כל בעיה..., ואיזה חיים צפויים לנו אז... :)

 


הטקסט הנ"ל לקוח מתוך שיעור מספר 7 – טכניקות להגברת מוטיבציה בקורס NLP המועבר על ידי אריה קאגיאן www.nlp2u.com
הטקסט נכתב ונערך על ידי אסי גולדברג.


 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר